Appointment

Dr. Ora Golan – over-criticism

Hello Dr. Ora Golan, an expert in neutralizing emotional barriers from the Ora Golan Center, today we will talk about over-criticism. What it means?

Let’s start with the fact that criticism is important. This may not be a pleasant thing, but once we get criticism it is our chance to get better and learn to improve ourselves. When does it become problematic? When criticism becomes ‘too much’. Criticism should be given in a matter-of-fact manner; Instead of saying, ‘Look what you look like,’ say, ‘This suit doesn’t fit.’ Should be criticized in the right way; Not to say ‘your work is not worth anything’ but to say ‘here and there needs to be improvement’. Give the review in the right dose; Do not go back again and again and grind your mind.

There is no point in giving a review when you are tired, whether the one who gives the review or the one who receives the review is tired, or he is in a hurry or stressed. Criticism should always be for the purpose of the other getting better, which means that when giving criticism one should also look for good things, and not just kill. When it starts to be judgmental it becomes a blocker and makes people cringe. A lot of times it comes from very close people; Family members, friends, siblings, parents and then it starts to block. It becomes background noise and it just does not allow to move forward.

אז בעצם ביקורת של אנשים אחרים תוקעת אותנו. איך מטפלים בזה?

הטיפול הוא על ידי נטרול של מחסומים רגשיים. הוא טוב גם אם נותן הביקורת יבוא, למרות שהם הרבה פעמים אומרים ׳לנו אין שום בעיה׳, אבל גם לזה שמתכווץ, לזה שמקבל את הביקורת.

אני רוצה לספר על אישה בת 40, שכל הזמן קיבלה ביקורת מאמא שלה. היא בעצמה אמא לשלושה ילדים, ובכל שיחת טלפון היו לאמא שלה הערות על איך היא נראית, איך היא מחנכת את הילדים ואיך היא מנהלת את הכספים שלה. למרות שהיא בסך הכל היתה מצליחה. פעם אחת היא עשתה קורס בעיצוב פנים והזמינה את האמא לתערוכה ועוד אנשים לבוא לראות. היא קיבלה הצטיינות בעבודת הסיום שלה, והאמא לא התייחסה לעניין הזה. בכל שיחת טלפון היא הרגישה שהיא מתכווצת, בכל מפגש ניסתה להתחמק ולתמרן את הסיטואציות, ובנוסף היא הרגישה, מה שהיה הכי גרוע מבחינתה, שהיא מתחילה להיות דומה לאמא שלה ולזרוק הערות לבנות שלה, והיא ממש שנאה את עצמה ככה.

היא עשתה טיפול בן שלושה שלבים של נטרול מחסומים רגשיים הקשורים להתמודדות עם כשלון, תחרות, הצלחה, התמודדות עם חוסר שליטה וכמה טוב היא דואגת לעצמה. בסיום היא סיפרה שהיא פשוט שמה את הדברים בפרופרציה. כעת היא מסוגלת לשבת עם אמא שלה בבית קפה, ולסנן את הדברים.
היא מתייחסת למה שהיא רוצה, והכי טוב זה שבגלל שהיא שמה את הדברים בפרורפציה היא מנתבת את השיחה לאן שהיא רוצה; אם האמא מתחילה להוביל לביקורת, היא מתחילה לספר על דברים אחרים וגוררת את האמא למקומות אחרים. היא אומרת שהיא אפילו מסוגלת להנות בחברתה, שזו היא, ושהיא מקבלת את זה וצריכה לקחת מזה את הטוב.

היא גם שינתה את הביקורתיות שלה כלפי הילדים?

כן, היא שינתה. היא היתה מאוד מרוצה שהיא הצליחה להוריד את זה ושזה לא מנהל אותה יותר. היא יותר מפרגנת ומתייחסת בצורה עניינית לביקורת, ויודעת ולעשות את זה כמו שצריך.

I have a feeling that a lot of people will connect to this issue of over-criticism, so thank you very much Dr. Ora Golan.